בקשה לתיקון שומה

במקרים רבים נישומים יכולים "לשפר" את תוצאת המס אליה הגיעו בשלב הראשון בו המנהל הוציא להם שומה. הפחתת המס תתאפשר רק בהתקיים 3 מקרים שיפורטו אך מאידך תוצאת המס עלולה לגדול במידה והמנהל ימצא לכך את הסיבות המתאימות.

מנהל מיסוי מקרקעין, בין לפי בקשת הנישום ובין מיוזמתו, רשאי לתקן שומה תוך 4 שנים מיום שאושרה כשומה עצמית או מיום שנקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, לפי העניין, בכל אחד מ-4 המקרים האלה:

- אם נתגלו עובדות חדשות העשויות לשנות את סכום המס;

- נמסרה הצהרה לא נכונה שעשויה לשנות את סכום המס;

- נתגלתה טעות בשומה;

- המנהל רשאי לתקן את השומה בתוך שנה מיום הרשעה או מיום תשלום הכופר או עד תום 4 השנים כאמור לעיל (לפי המאוחר) - של נישום בעבירה לפיה היה חייב במסירת מידע או מסמך ולא מסר אותו, ללא סיבה מספקת או שהוטל עליו כופר כסף.

אם כן, ניתן להבחין כי המנהל רשאי לתקן את השומה הן לזכות הנישום והן לחובתו, בכל אחד מהמקרים לעיל. הפסיקה הכריעה לעניין הסיבות לתיקון ולעניין המועדים לתיקון, ונפרט על קצה המזלג:

- עובדה חדשה – במידה והמנהל מתקן את השומה עליו לפרט את הנסיבות והעובדות לתיקון השומה (פס"ד רחל מנחם).

- הצהרה לא נכונה - ביהמ"ש העליון פסק כי ממלא טופס אשר השאיר פרטים של אפשרות והיקף זכויות בנייה ריק, יצר מצג שמשמעותו היא הצהרה לא נכונה ולכן יש לתקן את השומה במצב זה.

- תיקון טעות - סמכות המנהל לתקן טעות בשומה מתייחסת לכל סוגי הטעויות – טעויות משפטיות ועובדתיות.

- 4 שנים, האם ניתן להאריך את התקופה לתיקון? קיימת סתירה בפסקי הדין בביהמ"ש העליון בנושא:

1. ניתן להאריך את המועד לתיקון רק בהתקיים "סיבה מספקת" להארכת המועד (פס"ד משה חכמי בעליון). טעות בתום לב מהווה "סיבה מספקת".

2. חלוף התקופה מהווה התיישנות מהותית ולכן לא ניתן להאריך את המועד מכוח סעיף ההארכה (פס"ד בר גיורא, בהסכמה, בעליון).

לסיכום, במקרים רבים ניתן להפחית את סכום המס לעומת המס שהסתכם בשומת המנהל. את הבקשה לתיקון יש להגיש תוך 4 שנים ממועד קבלת השומה אך במידה וחלפו המועדים, ניתן להגיש את הבקשה באם קיימת "סיבה מספקת" להארכת המועד.

האמור לעיל אינו ממצה את כל הכללים בנושא.